המונח הפופולרי "טיול מאורגן" מתייחס בדר"כ לסיור בחו"ל, המאורגן על ידי סוכנות נסיעות (או מארגן אחר), ואשר כולל בתוכו את כל (או מרבית) סידורי הנסיעה: טיסות, העברות, אוטובוסים, בתי מלון, ארוחות (או חלקן), הדרכה (או ליווי) וטיפול בכל האספקטים המינהליים של הסיור.

הטיול המאורגן מוצע בדר"כ לקהל הרחב ביוזמת מארגן הטיול, או שהוא מוזמן על ידי קבוצת אנשים המבקשת ממארגן או מסוכן נסיעות לארגן את הטיול עבורה.

חלק ניכר מהטיולים המאורגנים מוצעים לציבור באמצעות חוברות המפרטות מסלולים שונים. באותן חוברות מקובל לכלול תנאי התקשרות וכן לפרט מה כלול במחיר הטיול ומה אינו כלול במחיר הטיול.

"'חבילת תיור'- צירוף של שניים או יותר משירותי נסיעות או שירותי הסעת תיירים, ולרבות שירותי מורה דרך, הנמכר או מוצע למכירה במחיר כולל, ושהוא לתקופה של יותר מעשרים וארבע שעות או שנכללה בו לינת לילה, למעט שירות שלקוח נקב לגביו את נותן השירות במפורש ושהוזמן ביוזמתו לפי תכנית או פרטים שהוא הכין וביקש;"

מונח זה לפי תוכנו מתייחס גם למונח הפופולרי "טיול מאורגן", ולגביו נקבעו בתקנות כללי גילוי נאות.

תקנות אלו חייבו העמדת מלווה בעל רשיון בכל סיור לחוץ לארץ שמארגנת סוכנות נסיעות (תקנה 2 כפי שתוקנה בשנת 1991). חובת העמדת המלווה היתה מתחילת תכנית הסיור בארצות שמחוץ לישראל ועד לסיומה (תקנה 3).

התקנות התיחסו אל מלווה הקבוצה כמי שאחראי לניהול הסיור וטיפול בבעיות ארגוניות שלו, ולא כמדריך (הגדרת "מלווה קבוצה" בתקנה 1). גישה זו מתיישבת היטב עם איסור הדרכה החל במדינות רבות בעולם, על מי שאין בידיו רשיון מתאים מטעם אותה מדינה.

מכל מקום, תקנות אלו בוטלו החל ביום 20.7.1997 (בתקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ) (ביטול), התשנ"ז - 1997 (ק"ת התשנ"ז, 451 (חוברת 5815)) ואין הן חלות יותר.