שדות תעופה
הקמתו,
תחזוקתו ותפעולו של נמל תעופה אינו דבר של מה בכך. לשם הקמת נמל תעופה יש
צורך ברכישת קרקעות או הפקעתן, יש צורך בשיריון ואבטחת דרכי גישה נאותים לנמל
התעופה, יש צורך בנקיטת אמצעי ביטחון והגנה
ויש צורך בהסדרת הפעילות בשטח נמל
התעופה.
להפעלת נמל תעופה גם צדדים מסחריים משמעותיים: הקמת מגרשי
חניה, מתן זיכיונות לפעילות מסחרית בשטח נמל התעופה (מזנונים, מסעדות, חנויות
פטורות ממכס, חברות להשכרת רכב וכו') ואף פרסום שלטים ופרסומות.
מאז הקמת המדינה
הופעלו נמלי התעופה על ידי משרד התחבורה.
ב- 1977 הוקמה בחוק רשות שדות התעופה,
התשל"ז - 1977 רשות שדות התעופה כרשות סטטוטורית, אליה הועברו קרקעות
המדינה עליהם ניצבו נמלי התעופה וכן הועברו אליה נכסי המדינה הקשורים לתפעול
נמלי התעופה. על
רשות שדות התעופה הוטלו
מספר מטלות חובה, המתייחסים ל- 6 נמלי תעופה:
"(1)
להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה
המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה
ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;
(2)
לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;
(3)
לנקוט אמצעים לבטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי
הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;
(4)
לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר
התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הבטחון; על מתן השירותים
יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת".
(סעיף
5 לחוק)
והותר לה לתת שירותים נוספים.
על פי סעיף 31 לחוק, "הרשות רשאית להטיל על אחר למלא
תפקיד מתפקידיה או לתת שירות, הכל כמפורט בסעיף 5; אולם בכל הנוגע לנושאי
בטיחות הטיס ובטחונו ובטחון שדות התעופה של הרשות - לא תעשה כן אלא באישור שר
התחבורה". על התקשרויות אלה הוטלו
מגבלות שונות: יש צורך בעריכת מכרז; התקשרות העולה על 10 שנים טעונה אישור
הממשלה, תוך קביעה כי אם לא מולאו התנאים - ההתקשרות בטלה.
הכלל המנחה
בפעילות רשות שדות התעופה הוא כי עליה לפעול כמפעל כלכלי הנושא את עצמו ועד
כמה שאפשר להפעיל כל אחד מנמלי התעופה כמפעל כזה (סעיף
7 לחוק). על
מנת לאפשר את הפעלתם התקינה של נמלי התעופה הוענקו לרשות שדות התעופה סמכות
לקבוע "כללים להחזקת שדות התעופה של הרשות, ניהולם,
הפעלתם והפיקוח עליהם ולביצועם היעיל של תפקידיה ושל סמכויותיה"
שעל פי החוק (סעיף 30 לחוק).
כללים כאלה מותקנים מפעם לפעם. כך, לדוגמא, מסדירים
כללי רשות שדות התעופה (שמירה על
הסדר בשדות התעופה), התשנ"ה – 1995 את הפעילות בנמלי התעופה.
להעסקת עובדי הרשות יש זיקה להעסקת עובדי מדינה (סעיף 25
לחוק) והם כפופים לשיפוט המשמעתי של עובדי המדינה (סעיף
52 לחוק).
מאחר ובנמלי תעופה קיימת פעילות ענפה ואינטנסיבית, קיימת
התייחסות לפעילות זו בחיקוקים שונים.
ראו לדוגמא את תקנות המכס (תיקון
מס' 2), התש"ס – 2000 (ק"ת התש"ס (6035), 588).
רשות התעופה האזרחית
יש להבחין בין תפעולו של נמל תעופה לבין הסדרת הפעילות
האוירית, הקשורה לרישוי ענף התעופה האזרחית ופיקוח על בטיחות הטיסה. תחומי
פעילות אלה נמצאים בידי משרד התחבורה,
אשר ביצע אותם באמצעות מינהל התעופה האזרחית.
מינהל התעופה האזרחית
היה אגף במשרד התחבורה והוא
הוציא אל
הפועל את סמכויות שר התחבורה. כך, לדוגמא, הוסדרו ענינים הקשורים לביטחון הפעלת
שדה תעופה בתקנות הטיס (שמירה על הסדר בשדות
התעופה ובמנחתים), תשל"ג - 1973.
ביום 13.2.05 פורסם
ברשומות חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה -
2005 אשר העביר את סמכויות מינהל התעופה האזרחית אל
רשות
התעופה האזרחית. תחילתו של החוק 90 יום מיום פרסומו ברשומות.
הצעת חוק רשות
התעופה האזרחית, התשס"ד - 2003, ה"ח - הממשלה
התשס"ד (83), 345
"החוק המוצע בא
לשנות
את מעמדו של מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה ולהקים תחתיו, במשרד
התחבורה, רשות תעופה אזרחית שתהיה אחראית על עניני התעופה האזרחית, וזאת
במטרה ליעל, להסדרי ולפתח את התעופה האזרחית."
"מינהל התעופה האזרחית
פועל כאגף במשרד התחבורה. מכוח סמכויות שר התחבורה פועל מינהל התעופה, לפי
דיני הטיס כהגדרתם בחוק המוצע, בתחומי רישוי ענף התעופה האזרחית , פיקוח על
בטיחות התעופה, גיבוש המלצות לשר התחבור בקביעת מדיניות התעופה, ייזום תקינה
תעופתית, פרסום סקרים ומידע תעופתי, תכנון התשתית הקרקעית והאווירית לתעופה,
גביית אגרות בעד שירותים הניתנים על ידי המינהל למפעילי כלי טיס ועובדי טיס
וייצוג מדינת ישראל בארגונים הבין-לאומיים לתעופה אזרחית".
"כמה דוחות ביקורת
שנערכו בשנים האחרונות לענין תפקודו ופעילותו של מינהל התעופה, העלו כי
המינהל אינו ערוך, במכלול האמצעים העומדים לרשותו, לבצע את המוטל עליו לצורך
עמידה באמות מידה בין-לאומיות המהוות גם לגבי ישראל תקן מחייב".בהעדר אמצעים
כאמור הביא לפגיעה משמעותית ברמת בטיחות הטיסה ועלול לגרום להורדת הדירוג
הבטיחותי של מדינת ישראל תוך הטלת מגבלה על התעופה האזרחית הישראלית".
"ועדה בין-משרדית
שהוקמה בשנת 2001 על ידי המנהל הכללי של משרד התחבורה, בראשות ראש מינהל
התעופה האזרחית בפועל, ובהשתתפות נציגי משרדי התחבורה, האוצר ונציבות שירות
המדינה, המליצה על שינוי במעמדו של מינהל התעופה האזרחית כדי לאשר פיקוח יעיל
ומקצועי של המדינה על בטיחות התעופה והסדרת ענף התעופה על כל היבטיו".
"החוק המוצע קובע את
ההסדרים הנדרשים בחקיקה לשם כך".
דיון בועדת הכלכלה של הכנסת ביום 1.6.04 בהצעת החוק.
|